התחלה

זה לא הולך להיות בלוג שבו אפצח בווידויים על אהבות ישנות, שברונות לב, וקור ליבן של נשים.
זה גם לא הולך להיות בלוג שבו אג'נדה גדולה מלאת פאתוס תשטוף מבין השורות, רק בשביל להראות עד כמה אני אדם עמוק ומלא באידיאלים נשגבים.
זה בהחלט לא יהיה בלוג שאיתו אנסה לעשות כסף. לפחות לא בהתחלה, כנראה גם לא באמצע, ולפי רוב השמועות גם לא בסוף.
זה לא הולך להיות יומן אישי מלא בפרטים על חיי, עם שגיאות כתיב ואמירות בעובי פוסטר על נער הפסטיגל ה"מאמם" החדש, או על חוסר הבנתם של ההורים ללב המתבגר/ת הממוצע.

לא יהיו כאן סיפורים אירוטיים, תחקירים עיתונאיים, גילויים סנסציוניים או רכילות מכל סוג שהוא, אלא אם כן אעבור שינוי אישיותי לא קטן במהלך התקופה הזו.
אני לא רואה סיבה מיוחדת לכתוב כאן על דת, ספורט, פוליטיקה, מין או פטריות. אבל יש לי חשש סביר שהנושאים האלה יבצבצו כל הזמן, פשוט בגלל שהם קשורים לכמעט כל מה שקיים בחיים. (חוץ מאשר פטריות, כנראה. עליהם יהיה אפשר לוותר, אני חושב)
אני לא הולך לעשות קאט אנד פייסט מאתרים אחרים, אלה אם כן הם יהיו ממש טובים.
זה לא הולך להיות בלוג של פוסטים של משפט אחד/ מאמרים מנומקים כאורך הגלות/ משהו קצר וקליט.זה כנראה יהיה שלושתם.אני מקווה שרוב מה שיכתב כאן לא יתחשב בפוליטיקלי קורקטיות יותר מדי, ויצליח להיות שנון בלי להיות יהיר.

אני לא מתחייב לאיכות, בהירות, אובייקטיביות, שיטתיות או כל סוג של הגהה מעבר לגבול הסביר.אין לי מושג מה יהיה בפוסט הבא, ואם הוא יהיה בכלל.

וזו הרגשה נעימה.