הגדרה נחמדה שראיתי לפני כמה זמן אמרה שגיקים הם אנשים שלוקחים דברים מסוימים יותר מדי ברצינות.
יש בזה משהו.
בעוד שלאנשים רגילים יש תחביבים או תחומי עניין שמקבלים את הכבוד הראוי להם אבל נשמרים בתוך גבולות מסוימים, ישנם אנשים שיכולים לקחת את תחומי העניין שלהם הרבה צעדים קדימה. הרבה פעמים זה נראה הזוי מהצד, אבל לפעמים יש בזה משהו מקסים שמראה את האופן שבו אנחנו יכולים להיות מלאי תשוקה לגבי משהו עד אשר הוא עוטף אותנו לגמרי.
דוגמא אחת להליכה שכזו עד הסוף מביא עמי בן בסט בבלוג שלו ב"רשימות". מספר יפנים (אלא מה) שאוהבים מאוד לקפל מטוסים, החליטו לבנות פרויקט שאפתני של מטוס מנייר שישוחרר מתחנת החלל וידאה לאט עד שינחת בכדור הארץ. הדבר כולל עיצוב של המטוס ובדיקה שלו במנהרת רוח ובתנאים קיצוניים שידמו ויבדקו שהוא מוכן למשימה.
כמו שזה נראה כרגע, החבר'ה מצאו את המטוס הנכון והם מוכנים למשימה.
אפשר לראות את הסיפור המלא ועוד פרטים בפוסט של עמי וכמובן באתר של היפנים שמכיל עוד מידע ותרשימים לקיפול מטוסים בעצמכם.
אבל אם מטוסים מקיפולי נייר הם משהו שעוד נראה קצת כמו תחביב שיצא משליטה, ההרצאה הבאה (מ-TED, כמובן) מראה איך אוריגמי, אמנות קיפולי הנייר, יוצרת דברים שהם הרבה יותר מסתם מטוסים. מעבר לאופן שבו מתמטיקה משחקת תפקיד מרכזי בסצינת האוריגמי העכשווית, מסתבר שהטכניקה שאמני האוריגמי מפתחים (וזו אכן אמנות לכל דבר, כמו שאפשר לראות כאן) והשיטות שלהם לקחת נייר ולמזער או להכניס אותו לשטח קטן יותר, הן משהו שיש לו שימושים גם בתחומים הנדסיים ואחרים.
