אנחנו באמת מנסים להקשיב לכן. באמת.

היא: אה, רציתי לדבר איתך על משהו.
הוא: אוקי. מה העניין?
היא: ישבתי לפני כמה ימים עם דניאלה ונורית, אתה בטח זוכר אותן. אז דניאלה ובעלה החליטו לא מזמן לקנות דירה חדשה
[הוא: נורית. מי זאת נורית? אני חושב שאני זוכר את דניאלה. זו המעצבנת שכל הזמן מדברת על זה שהיא לוקחת את הילדות שלה לרכוב על סוסים. אבל מי זו נורית? אולי זו המטורפת לספינינג, עם השיער הקצר, הכתום. נראית קצת כמו ההיא מתפוזינה, רק עם משקפיים. מה אכפת לי שההיא לוקחת את הילדות שלה לרכוב על סוסים? אני צמא, האמת. יש כאן משהו לשתות? אולי אחר כך נבדוק משהו במקרר. הוא קצת עושה רעש לאחרונה, המקרר. אולי אפשר לפרק אותו מאחורה ולבדוק. אני אקרא לאמנון. הוא מת על דברים כאלה. שיט, אני צריך להחזיר לו את המנגל שלקחנו ממנו ביום העצמאות. ואני חייב להחליף את החולצה הזו, הפתק תמיד מגרד לי בגב. למה אני ממשיך ללבוש אותה? רגע, אולי נורית זו בכלל המורה? והספינינג זו מישהי אחרת. כן, זו מישהי אחרת. אני צריך להגיד לה לדלל קצת את החברות שלה, אני לא זוכר כלום. רבאק, הפתק הזה בגב. מעניין מי היה הראשון שהמציא את הקטע עם הפתק בגב. בטח יש על זה פטנט. מעניין אם אפשר לדרוש פטנט על זה, אם ההוא שכח להוציא על זה פטנט. הכי טוב להוציא פטנט. אתה לא עושה כלום ואחרים משלמים לך בשביל להשתמש בזה. מתישהו אני צריך לשבת ולהמציא איזה סוג חדש של מהדק.]
והייתי בטוחה שהם כבר עברו והכל, אבל רק כשדיברנו הבנתי שהם בכלל קנו אותה להשקעה. מסתבר, אתה מבין, שהמון זוגות קונים היום דירות להשקעה.
[הוא: נגיד אני חוסך חמישים שקל בצד כל חודש, תוך כמה זמן אני קונה wii? או פלייסטיישן. צריך לבדוק למי מהם יש יותר כותרים בשוק. מילה נחמדה. כותרים. כו-ת-רים. כותריייים. אני רוצה wii כמו של הילדים של אמנון. אני אשים אותו במרתף, ואקנה מסך ענק חמישים אינטש ואזמין את החבר'ה לשחק בלילות. נעשה טורנירים. או שנשחק פוקר. זה חוקי בארץ לשחק פוקר? מה אכפת להם, זה בבית שלי, זה זכות שלי הפרטית. או שנקנה שולחן ביליארד. או שולחן טניס. אבל לפני זה צריך לעשות מרתף, בעצם. כמה עולה לעשות מרתף? לא צריך, אפשר לקחת את המקלט הציבורי ולעשות אותו מועדון. אף אחד לא ידע. מעניין אם יש שם מקום. כשמשחקים ביליארד צריך מקום לקחת אחורה את המקלות. אני צמא. צריך להחזיר לאמנון את המנגל. אני רעב. בא לי פיצה. לא, בא לי משהו עם בשר. פרגית. לא, פיצה. אני חייב לגזור צפורניים ברגליים, זה מתחיל להיות מוגזם. מעניין אם אפשר לשסף גרון של בן אדם עם ציפורן. אפשר לעשות מזה סרט. רוצח שכיר שצריך להרוג עשרה אנשים. לכל אחד הוא משתמש בצפורן אחרת. את הבוס הגדול, הוא מחסל עם הצפורן של הזרת. יש בזה גם מסר, לשים לב לפרטים ולא לזלזל בדברים קטנים. אני צריך לרשום את זה אחר כך.]
חופית, למשל, שמתאמנת איתי, קנתה בבאר שבע והבנתי שעכשיו עם הפתיחה של כביש 6, זה גם אמור לפתוח המון אופציות.
[הוא: חופית. חופית היא לייייפעמים געגועים לים. ראיתי פעם קוף שכלב עזבו. טא נא נא נא נא נא נא נאאא נא. יופי, עכשיו נתקע לי השיר הזה בראש. אני צריך להכניס משהו אחר, מהר. גראונד קונטרול טו מייג'ור טום! גראונד קונטרול טו מייג'ור טום! טייק יור פרוטאין פילס את פוט יור הלמט און! דייויד בואי היה הומו? בעצם, הוא עוד חי, זה לא 'היה'. קאן יו היר מי מייג'ור טום? קן יו היר מי מייג'ור טום? קן יו היר מי מייג'ור טום? קן יו הייייייייייייר פופטיץ פיפי אין דה טין קאן! אוווול דה ווי הום!]
אתה מקשיב?
הוא: כן, ברור. כביש 6. [אתה טוב, אתה]
היא: אז זהו. חשבתי, אולי באמת הגיע הזמן שנחשוב גם על העניין. אני מאוד מרוצה מהדירה שלנו כרגע, אבל יש איזורים שאתה יכול להשיג דברים איכותיים באופן יחסי,
[הוא: מה הגובה של ניקול קידמן? בטח אפשר להשיג את זה באינטרנט. אני צריך לזכור לבדוק את זה אחר כך. היא אמורה להיות די גבוהה. היא נשואה עכשיו? צריך לבדוק גם את זה. וגם איך רושמים פטנט. אם הייתי שחקן הייתי רוצה שאנשים ידעו את הגובה שלי. אולי אני עוד יכול להיות שחקן. או דוגמן. או מגיש חדשות לילה. לא, אני לא יכול להיות כזה שיטחי. אני אהיה גיבור מלחמה. לא, סתם גיבור. גיבור מלחמה זה המון זמן. פעם הבאה שנלך לשבת בקפה, אני אשים לב טוב, אולי יכנס מחבל מתאבד ואני אוכל להתנפל עליו ולהציל את כולם. היא תדבר איתי, ותוך כדי אני אשים לב למישהו חשוד שנכנס, ואני פשוט אקטע אותה ואגיד לה "לכי לשירותים, מהר." בקול יציב ואסרטיבי. ואז אני אתנפל עליו ואשבית אותו. כמובן שאני צריך לוודא שהוא באמת מחבל. נגיד שהמעיל שלו יפתח ככה שרק אני אראה שיש לו חגורה מלמטה, של נפץ, אדומה עם חוטים כזו, ואני אגיד לה ללכת לשירותים, והיא תבין מהמבט שלי שאני לא מתבדח, זה עסק רציני, וכשהיא תקום ותתרחק משם אני אקפוץ עליו ואשבית אותו. בעיטה בין הרגליים. לא, זה מסוכן קצת, יכול לפגוע בחגורה. אני מקווה שיהיה לי זמן. הוא בטח ירצה לצעוק 'אללה הוא אכבר', זה יעכב אותו קצת, אז יהיה לי זמן. ואחרי זה כולם ירצו לראיין אותי, ואני אסרב. ומלא בחורות ידלקו על התמונה המטושטשת שלי בעיתון, שמעליה יהיה כתוב משהו כמו "מיהו הגיבור האלמוני?", אבל אני אשאר נאמן לעצמי וצנוע ואשמור על האישה שאני אוהב שהדבר הראשון שעשיתי, לפני הכל, היה להגיד לה ללכת לשירותים. גם אני צריך קצת לשירותים. אבל זה קטן, נתאפק. קן יו היר מי מייג'ור טום? יופי, עכשיו זה תקוע לי.]
והמשכנתאות נראות סבירות עכשיו. חשבתי לקפוץ לרחובות ולהסתכל קצת. גם בנתניה אומרים שאפשר להשיג שכירות לא רעה.
[הוא: אם לוקחים חתול ומורחים לו את הגב בחמאה וזורקים מהקומה העשירית, הוא נופל על הגב, כמו פרוסה עם חמאה או על הרגליים כמו חתול? חבל שאני לא ילד ואני לא יכול לעשות ניסויים כאלה. זה כזה בזבוז. בתור ילד הייתה לי את הפריבילגיה לעשות דברים כאלה, אבל לא היה לי את כל הידע העצום שיש לי היום, כמו הקטע עם הפרוסה בחמאה או החתול והרגליים. זה ממש חבל. הפרדוקס של החיים. אולי אפשר לזרוק בלי שאף אחד יראה. מצד שני, אם חתול נופל ואף אחד לא רואה אותו, האם הוא באמת נפל? אני צריך לרשום את זה, את כל הדברים האלה. אנשים הופכים את זה למצגות במיילים ועושים מזה מיליונים. אין מילה לצד הפנימי של המרפק, נכון? מוזר. גם לריח של נעליים משומשות אין מילה בפני עצמה. יש מלא מילים שאין להם מילים, רק כינוי ארוך ומסורבל. אני חייב לעשות משהו בעניין.]
אולי בשישי הבא, בבוקר, נעשה איזה קפיצה ונתחיל להסתכל על הדברים? רק לקבל מושג, אתה יודע. יכול להיות שיצא מזה משהו טוב. חבל לבזבז הזדמנויות כאלה, אם כולם רצים עכשיו זה בטח יעלה את המחירים אפילו יותר.
[הוא: אני צריך להשיג לי אוזניית בלו-טות'. משהו כחול, קטן כזה. זה כמו להיות סוכן חשאי, או מאבטח בהופעה. אם הייתי מאבטח בהופעה של מדונה בו ביונסה או לילי אלן או כריסטינה או משהו, זה יכול היה להיות מגניב. הייתי בא אליה אחרי ההופעה ואומר, אחלה הופעה, לילי. והיא היתה מזמינה אותי לבוא עם כל החבר'ה שלה לארוחה אחרי ההופעה. בכל אופן, צריך אוזניה. אני אוכל להניח את הסלולרי על השולחן מולי ולדבר לאוזניה במקום, כמו איש שירות חשאי. אנשים מכבדים אותך כשיש לך בלו-טות'. זה מבגר, אבל בקטע הטוב של העניין. לא קמטים, אמינות. אבל, כלומר, לא ממש שיניים כחולות. למה בעצם קראו לזה שיניים כחולות. זה חרבנה לגמרי, להיות עם שיניים כחולות. אבל עיניים זוהרות בחושך יכול להיות מגניב. אתה הולך ברחוב בלילה ומישהו רואה אותך וצועק "הולי שיט, הלבן של העיניים שלו זוהר בחושך!" ואז אתה ניגש אליו מניח לו יד על הכתף ואומר בשקט "אין כזה דבר באמת 'הולי שיט'. שתדע.". וקורץ. ואז הפנים שלו מוארות לשניה פחות, ואז זה חוזר. בטח אפשר לסדר את זה איכשהו גנטית. בכלל אפשר לסדר מלא דברים גנטית. אם הלכלוך של האוזניים יזהר בחושך יהיה הרבה יותר קל למצוא אותו, ולנקות. הנה, עוד רעיון מבריק שאף אחד לא יעשה איתו כלום כי הוא מביך אנשים. אני צריך לזכור לא לדבר על זה עם אנשים. יחשבו שאני קצת דפוק. לא יעריכו את המקוריות. גם לא על הקטע עם החתול והחמאה. זה מסוג הדברים שאתה פשוט עושה, מקבל הכרה בינלאומית ורק אז מדבר עליהם עם אנשים. מעניין, מילקי זה זכר או נקבה?]
מה אתה אומר?
[הוא: מה?]
הוא: אה, נשמע לי סבבה.
היא: יופי. אחלה.
הוא: אחלה.
[הוא: מעניין אם אני יכול לפגוע עם המסטיק מכאן בקיר ממול. אני כנראה אצטרך להשתמש בכל הראש בשביל לתת תאוצה.]

(בהחלט בהשראה חלקית מזה)