ויקרא שמו בישראל, קפטן שטרודל

אז אמרתי לו "מה זאת אומרת ,קיצוצים? אני פאקינג גיבור-על!"
"עזוב אותך" הוא אמר "אין בזה עתיד. אני עושה לך טובה, תאמין לי."
"אבל הבטחתם לי קביעות!" אמרתי "עזבתי את הלימודים באמצע בגללכם. הייתי יכול לגמור כבר את התואר השני שלי בספרות משווה אם לא הייתם לוקחים אותי לניסוי הדפוק הזה."
הוא משך בכתפיו. "מותק, כל המשמרות שלי מלאות עד אפריל, ואין לי תקציב לעוד גיבור. מישהו חייב ללכת. אתה יכול מבחינתי לעבוד בבורגר-ראנץ. לחמם להם את הטבעות בצל עם ראיית הלייזר או משהו."
"אל תצחק עלי." אמרתי, "אני אקלף לך את הפנים בסטירה אחת, אתה יודע."
"תירגע, נו, תירגע. מה אני יכול לעשות שאתה לא עובד בשבת?" הוא אמר "כל המשברים הגדולים שלי קורים בסוף שבוע. אם אני חייב לוותר על מישהו זה יהיה אתה. זה לא אישי, זה עניין של עדיפויות. הארגון הזה לא יכול לסבול מישהו שעוצר הכל ברגע שמגיע הזמן למנחה, אתה מבין?"
" משברים גדולים? סליחה? להטיס את הבן של שאול מהנהלת חשבונות בגלל שיש לו בר מצווה זה לא פיקוח נפש. בחייך, זו כבר אפליה." אמרתי.
"הילד חלם על טיסה בשמי הארץ." הוא אמר "עשה דיאטה במיוחד במשך שלושה חודשים בשביל להקל עליך, ואתה 'באמצע סעודה שלישית'. נו, באמת."

התיישבתי על הכסא ממול והנחתי את הראש בין הידיים.
"מה אני אמור לעשות עכשיו, גרשון?" שאלתי "אין לי שום כישורים חוץ מכל החרטא הזה של כוח על טבעי. אף אחד לא יקבל אותי לשום מקום."
"אתה יודע לדבר יפה," אמר גרשון "ואם תפסיק ללכת עם התחתונים האדומות האלה מבחוץ, יש לך דווקא סיכוי טוב לעבור איזה ריאיון עבודה אחד או שניים."
"הן לא אדומות." אמרתי "זה כתום מנדרינה."
"מה שתגיד." הוא גירד מעט מאחורי האוזן. "אתה גם יכול להכנס לשוק בתור עצמאי, לא ששמעת את זה ממני."
"גיבור-על להשכרה?" שאלתי.
"כן. על בסיס שעות, או על בסיס משימה. ואל תקרא לעצמך "גיבור-על". תלך על סופר-משהו. היום הכל בלועזית."
"אני כבר רגיל לדפוק כרטיס. קצת מפחיד הקטע הזה של להיות עצמאי, לא?" שאלתי.
"מפחיד?" הוא הרים גבה "על מה אתה מדבר? אתה יכול למוטט בניין קומותיים אם אתה מתרכז מספיק בזמן שאתה תוקע גרפס. מה כבר אמור להפחיד אותך? גם כן אתם, עם התסבוכים שלכם. תאמין לי, נותנים אגוזים למי שאין לו שיניים."
"איך אני אמור להתחיל? צריך משרד? שאני אקנה אולי את השלטים הגדולים האלה בצומת ההלכה?"
"עזוב אותך. תפתח בלוג, תתחיל לצייץ דברים בטוויטר. תקים אתר ותשים שם קטעי וידיאו שלך מציל בחורות ותמונות שלך בלי חולצה. היום הכל באינטרנט מותק."
"וזהו?"
"ותבחר איזה שם. משהו חזק, בלועזית, עם ניחוח של חו"ל."
"ושקשור לאינטרנט, כן?"
"כן, שקשור לאינטרנט."
"כמו שטרודל?"
"לא! לא! לא שטרודל! מה אתה אידיוט?"

וככה הכל התחיל.

(וגם אתם יכולים)