השפה הפוליטית, מדריך למתחילים

אז החלטת להיות פוליטיקאי.
נו, טוב. איחולינו.
ישנם כישורים רבים וידועים לשמצה אשר תצטרך להיעזר בהם בהיותך פוליטיקאי, אבל בעידן התקשורת הנוכחי חשוב שתכיר את הכללים הבסיסיים בשפה העברית אשר עליך לאמץ לעצמך. הן העולם הפוליטי והן הציבור מצפים ממך לעמוד בקוד לשוני מסוים. הקפד ללמוד אותו היטב, ולהשתמש בו בצורה הנכונה, בנאומים, בראיונות ובכל מעמד ציבורי.
הנה כמה עצות ראשוניות, כתובות אמנם בלשון זכר, אבל מיועדות גם לכן.

סגנון אישי
יש מי שיטען שכל הפוליטיקאים נשמעים אותו דבר. דווקא בשל כך חשוב שתיצור לעצמך גוון יחודי משלך. כבר עכשיו, בשלב הזה, חשוב שתקבל את ההחלטות המרכזיות:
– החלט איזו הברה אתה בוחר להדגיש במשפט "לא יעלה על הדעת" (רבים מדי מדגישים את ה-ד' של דעת, למשל).
– קבע מראש באיזו יד תנפנף בכל אחת מהאמירות הבאות: "עתיד ילדינו", "בושה וחרפה", "כשאתה דיברת לא הפרעתי", "ואני שואל","טובת הציבור"
– סגנן את הצחקוק שתקדים לאמירת "נו, באמת… הרי זה מגוחך…" אחרי שאלה מכשילה בראיונות.
– בחר באיזה מושג פלצני אתה מעדיף להשתמש בנאומיך, "אומה" או "לאום". ("עם" כבר נשמע משומש).

הכר את "הצירופים"
ישנן מילים בשפה הפוליטית שאסור שיושמעו לבדן. מדובר במסורת של שנים אשר כל פוליטיקאי ששובר אותה מגלה שהוא מוצא מחוץ לדיון הציבורי.
את רוב המילים תכיר באופן אינסטינקטיבי, אך הנה כמה דוגמאות.

קללות
המצא קללות משל עצמך. תגיע כך בקלות לכותרות העיתונים. עם זאת, בשלב הראשוני כאשר אינך בטוח עדיין, בדוק לפני כל דיון את הרשימה הבאה והכן מראש כמה קללות. הקפד לצעוק את הקללות במה שיראה כזעם עצום, תסכול או התרגשות גדולה. כך תראה נחוש בעמדתך וקשור אליה רגשית וגם תוכל להתנצל אחר כך ולומר ש"פשוט לא יכולת יותר, הנושא מדיר שינה מעיני, ופשוט איבדתי שליטה".
מותר: פושטק, פרזיט, מחבל, פאשיסט, דגנרט, אידיוט, מטומטם, שחצן, דיקטטור, חולרע, אפס (לרוב מגיע עם "מאופס"), צפונבון.
במקרים קיצוניים בלבד: בוגד, רוצח, נאצי.
בשום פנים ואופן: שחור, אשכנוזי קטן ומושתן, מתנחל, מתרומם.

ערפל קרב
כדי שתוכל לומר דברים מסוימים אשר כולם יבינו בהם את כוונתך הנסתרת מצד אחד, אבל שלצטט אותה בפני עצמה יחשב כ"הוצאת דברים מהקשרם", חשוב מאוד לעטוף את המסרים שלך במסרים נוספים, שימסכו את מה שבאמת התכוונת להגיד. קשה להסביר את נושא המיסוך למישהו שלא מתורגל בו, מכיוון שאין בו כללים ברורים. הרעיון הוא, אם אתה רוצה לומר משהו ואתה רוצה שרק יודעי דבר יבינו אותו, עטוף אותו באמירה אחרת לגמרי.
הנה, דוגמא. נסה להבין מה בדיוק המסר האמיתי שמסתתר במשפט הבא: "אין לי ספק, ואני אומר זאת לאחר היכרותי רבת השנים עם חבר הכנסת X, שהוא האדם המתאים ביותר לתפקיד ובזמן המתאים. אי אפשר להתכחש להישגיו של X, לאופן שבו הצליח בנחישות ובקור רוח להתגבר על העובדה שהוא בן זונה מטומטם וחסר יכולת, ולהפוך להיות אחד האנשים המוכשרים ביותר שמועמדים לתפקיד היוקרתי הזה. אני מעריץ את היכולת שלו להתגבר על מכשולים כה גבוהים, ואתמוך בכל ליבי במועמדותו."
נו, נכון לא מרגישים?

האורך קובע
עד שיהיה לך כותב נאומים או משהו, רוב הסיכויים שתאלץ לאלתר. הדבר החשוב ביותר הוא לומר דברים פשוטים בעליל, בצורה מורכבת וארוכה. הוסף שמות תואר ככל הניתן ("מדינת ישראל, החזקה, האופטימית, זבת חלב ודבש, אשר נושאת עיניה לעתיד, היהודית, הדמוקרטית") , חזור על אותו משפט בצורות שונות (בעזרת שינוי סדר המילים או בעזרת שימוש במילים נרדפות), פנה אל הנוכחים בצורות שונות בהתחלה וגם באמצע ("ידידי, רעי, אוהדי, אנשי שלומי, קרובי, שותפי, אחי, ואשתי היקרה"), ספר אנקדוטות קשורות ולא קשורות ("ואני אומר זאת על דעתו של ראש הממשלה. אגב, ראש הממשלה עצמו אמר לי לא מזמן שהוא שונא קישואים."), צטט מנאומים קודמים שלך גם אם לא היו כאלה ("אמרתי זאת בעבר, ואני חוזר ואומר זאת שוב, מחר ירד גשם.").

להיפך
אחת הדרכים הטובות ביותר להאריך את דבריך היא להכפיל אותם. אופציה אחת היא לומר אותו דבר פעם אחת לחיוב ופעם אחת לשלילה. דבר זה נעשה בעזרת מילת הקסם "להיפך". באופן זה תוכל לחבר שני משפטים שיכולים בהחלט לעמוד בפני עצמם ושאומרים למעשה את אותו דבר בדיוק.
– "אני לא חושב שיש להצביע בעד הצעת התקציב, להיפך, אני חושב שיש להצביע נגד."
– "אינני חושב שהאתגרים שאנחנו עומדים מולם בשנה הקרובה, קשים ככל שיהיו, הם אתגרים שאי אפשר לעמוד בהם, להיפך, אני חושב שאנחנו יכולים לעמוד בכל האתגרים שהמציאות המורכבת באיזור תעמיד בפנינו."
– "מעולם לא טענתי ש'בחזרה לעתיד 3' היה טוב יותר משני החלקים הראשונים, להיפך, אני חושב ש'בחזרה לעתיד 3' היה בסך הכל מערבון שהתחזה לסרט 'בחזרה לעתיד' ורק שני הראשונים צריכים להחשב"

אופציה אחרת הינן מילות הקסם "יתר על כן" או "יותר מזה":
"ההחלטה להעביר את החוק השערורייתי הזה איננה חכמה, יתר על כן, היא החלטה מטומטמת לגמרי."
"לא רק שחומוס תעשייתי עושה לי כאבי בטן, יותר מזה, חומוס תעשייתי גם עושה לי גזים."

רק עוד משפט אחד
הריאיון לא נגמר עד שאתה אומר שהוא נגמר. זה לא חשוב אם יש לך מה להגיד, מהדורת החדשות או השידור הישיר או הודעת הגיוס הדחופה יכולים לחכות. ברגע שאתה שומע את המילים "זמננו תם" חשוב שתגיד "ברשותך, רק עוד משפט אחד." ואז הוסף ארבעים משפטים. הדבר הקריטי ביותר הוא העובדה שעליך למשוך את המסר האחרון שלך ככל הניתן. גם החדשות והאקטואליה הינן סוג של בידור. גם אתה וגם אני יודעים שאת אף אחד לא מעניין מה עוד יש לך לומר עכשיו, אבל עכשיו כולם מקשיבים ותוהים מתי המראיין ישבר ויקטע אותך ממש או יוריד אותך משידור. זה מתח, ומתח זה טוב. ובכלל, ככל שישמעו את הקול שלך יותר, יותר טוב. מדי פעם, קטע את עצמך במשפטים שמסבירים מדוע מה שאתה אומר חשוב, או הוסף איזה "לסיכום". זה גורם להם לחשוב שתיכף מגיע הפאנץ' ליין.

שגוי
"ובכן, זמננו תם."
"ברשותך, רק עוד משפט אחד. טוב למות בעד ארצנו."
"תודה וכל טוב."

נכון
"ובכן, זממנו תם."
"ברשותך, רק עוד משפט אחד. בכל שנות שירותי הציבורי, ואני איש ציבור כבר זמן רב, כמו שאתה בוודאי יודע, בכל זאת כבר יצא לך לראיין אותי כמה פעמים…"
"זמננו…"
"אני מסיים. בכל שנות שירותי הציבורי, היו מספר דברים מאוד בסיסיים שעמדו לנגד עיני. אני לא אפרט אותם כמובן, כי אנחנו רוצים לקצר, אבל ישנה נקודה אחת שכל העניין הזה מעלה ושחשוב להתייחס אליו. זו לא בושה להיות ציוני או אידיאולוג, וכדאי מאוד שנזכור את זה, ומכיוון שהזמן קצר לא אפרט, אבל בכל נימי נפשי אני יכול להגיד שאם יש משהו אחד שהוא באמת טוב בעיני, ואני מתכוון לטוב במובן הרחב של המילה…"
"אדוני…"
"אם יש משהו אחד, שאולי, רק אולי, הגיע הזמן שנזכור ולא נתעלם ממנו, ולא נחמיץ אותו, ולא ניתן לו לעבור לידנו כאילו מדובר בקלישאה, זה שהדבר הטוב באמת, שניתן לעשות למען ארצנו, זה לא להתיפייף או לחפף או למנף או לשתף או לגרף או לצרף או לפבף, אלא פשוט מאוד לבצע פעולה אחת פשוטה, פעולה שכל אחד יכול לבצע…"
"אנחנו באמת חייבים…"
"ולכן אסיים – פעולת המיתה. מיתה אמיתית, כואבת אולי, קשה לפעמים, אבל חסרת פאתוס, מלאת הוד, צלולה ובהירה, מוות כמו שמוות צריך להיות. זה יכול להיות בזמן השינה, או במעלית שהכבל שלה ניתק, זה לא משנה. מה שחשוב הוא, וזו נקודה שחשוב לי לומר ואיתה באמת אסיים כי זמננו קצר, מה שחשוב, מה שאי אפשר לוותר עליו, זה שזה יהיה למען ארצנו, למען ילדינו, למען כל אחד ואחד שגר בארץ הזו ושעדיין מאמין שאפשר – טוווווווווווווווו

ציטוטים
על מנת להשמע כאיש ספר, צטט מדי פעם משפטים מפורסמים אשר יתנו לך ארומה אינטלקטואלית. חשוב לבחור בטקסטים שכולם מכירים ואשר יוכלו להבין, ולא באיזה משפט נידח בספר של סאראמאגו שאף אחד לא קרא. מגילת העצמאות, איזה ניב ידוע, משנה שכבר ציטטו המון פעמים לפניך,משהו מאיזה שיר. וכמובן, שמור על הקשר הגיוני.
– "חשוב שנמשיך לשמור כאן על ארצנו, שכן בארץ ישראל קם העם היהודי, כידוע."
– "אני בהחלט מתכוון להימנע בהצבעה על תנאים משופרים ליולדות ולו רק בכדי שלא אשפוך את התינוק עם המים."
– "אמרתי, ותמיד אומר, שיש להקפיד לבצע התאמה של משכורת המינימום לתנאי המחיה, כי חשוב שנזכור שאולי כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, אבל כל משפחה אומללה אומללה בדרכה שלה."
– "שאלה מצוינת. אתה תותח, אין אין עליך."
– "העברת התקציב הינה הדרך היחידה לצמצם באמת את פערים. יבוא יום, ונוכל להסתכל על ילדינו, על החינוך שנתנו להם בזכות התקציב הזה, על האפשרויות שאנחנו נותנים להם היום, למחות דמעה, לטפוח לעצמנו על השכם ולומר – שמחה וששון, לכל ילד בלון."
– "קרא לי 'חבר הכנסת ישמעאל'"

לסיכום, כמו בנושאים רבים אחרים, חשוב להשקיע בעטיפה. אף אחד לא באמת מקשיב לתוכן.
שיהיה בהצלחה, וזכור כי במציאות המורכבת באיזור שאנחנו נמצאים בו,  ומול האתגרים הגדולים אשר למולם אנו עומדים, יש צורך באנשים איכותיים אשר בשבילם אידיאולוגיה איננה מילה גסה, ואשר מסוגלים להתראיין לתוכניות אקטואליה רדיופוניות גם תוך כדי משחק סוליטר בתחתונים. אף אחד לא ידע.
עלה והצלח.