העולם המופלא של הסרנדיפיות

בשנת 2004 התבצע סקר בין כ-1100 בלשנים ברחבי העולם במטרה למצוא את המילים הקשות ביותר לתרגום, עקב המורכבות שלהן, ההקשר התרבותי שלהן, או כל סיבה אחרת. המילה "שלימזל", אגב, הגיעה למקום לא רע. מבין המילים באנגלית, אפשר למצוא מילים רציניות כמו plenipotentiary (נציג מוסמך, או דיפלומט. סוג של אדם בעל כוח) אבל גם את Poppycock (שטויות במיץ עגבניות), קיטש, וספאם.
בין השאר, היתה ברשימה גם Serendipity.

מה זו סרנדיפיות?
בתור התחלה, זו מילה שהמאיית שלי לא מזהה. וחבל שכך.
בתור המשך, זה שמו המקורי של הסרט "בדיוק כשהתאהבנו" (עם ג'ון קויזאק וקייט בקינסייל), שם של תוכנה חינמית לכתיבת בלוגים ושם של דמות שגילתה פעם סלמה הייק. לדעתי, מדובר באחת התופעות המגניבות בחיינו, בעצם.

סרנדיפ היה השם שנתנו הפרסים לסרי לנקה. בשנת 1557, יצא לאור באיטליה ספר שהכיל בין השאר את "האגדה על שלושת הנסיכים של סרנדיפ".
שלושת הנסיכים הללו, שיוצאים למסע בעולם לאחר שאביהם רוצה שילמדו ויוכיחו את חכמתם, מצליחים לגלות תכונות של גמל שהולך לפניהם על השביל, מבלי לפגוש אותו. הם מגלים שהוא עיוור בעין אחת כי הם רואים שרק צד אחד של הדשא אכול, למרות שזה הצד הפחות ירוק. הם מגלים שחסרה לו שן, לפי הרווח שיש בלעיסות בדשא. וכן הלאה. הוא צולע, נושא משא כזה או אחר, ובחלק מהגרסאות הוא גם נושא על גבו אשה. בהיריון. את כל זה הנסיכים מגלים מהסתכלות בדרך.
הסיפור הזה איננו מקורי, כמובן. הוא קיים בצורה זו או אחרת הרבה לפני המאה ה-16 במקורות קוריאנים, אוקראיניים, סרביים וקרואטים. הוא גם קיים, אולי בגרסה הקדומה ביותר, בתלמוד שלנו (שנכתב כבר במאה השלישית) במסכת סנהדרין (דף ק"ד עמוד ב). שם מסופר של שני יהודים שנפלו בשבי, ומסיקים לגבי הגמל שהולך לפניהם בשביל בזמן שהשובה שלהם מוליך אותם. גם הגמל שלהם עיוור בעין אחת. הוא מוליך נאד של יין ונאד של שמן, ומוליכים אותו שני אנשים, אחד יהודי ואחד שאינו יהודי. גם כאן יש להם שיטות מתוחכמות לגלות זו. והשובה שלהם מורשם מהם עד כדי כך שהוא משבח אותם, עושה להם סעודה גדולה ומשחררם. זו כנראה אחת הגרסאות העתיקות להיקשים וההיסקים השרלוק-הולמסים שאנחנו כבר לא תמיד מתרגשים מהם.

אבל הנסיכים של סרנדיפ הם אלו שנעשו מפורסמים בהקשר שאנחנו מחפשים, בעיקר בעקבות מכתב שכתב מדינאי אנגלי בשם הוראס וולפול שחי במאה השמונה עשרה. וולפול היה חבר פרלמנט, בנו של ראש הממשלה הראשון של אנגליה, תומך בעצמאותה של ארצות הברית ומתנגד לעבדות. באותו מכתב, שאני מקווה שכלל גם כמה דברים עמוקים וחשובים, הוא גם סיפר לחברו איך במקרה, מצפיה בנימוסי השולחן של מארחיו, גילה לורד מסוים על נישואיו של הדוכס מיורק לליידי מסוימת. "זה כמו איזו אגדה קטנה וטיפשית שקראתי פעם", הוא כותב, "בשם שלושת הנסיכים מסרנדיפ. במהלך המסע שלהם היו כל הזמן מגלים תגליות במקרה ובלי כוונה, כמו זה שהגמל שלפניהם עיוור בעין אחת כי אכל רק מצד אחד של השביל."
וכך נכנסה למילון האנגלית המילה סרנדיפיות – מצב שבו מישהו מגלה משהו במקרה, מבלי שהתכוון אליו מלכתחילה.

כמה תגליות נמנעו מאיתנו פשוט בגלל ש"זה לא היה נושא המחקר"? לא ברור.
אבל הנה כמה תגליות סרנדיפיות שכן יצאו לאור העולם (מתוך הרשימה בערך הויקיפדיה של Serendipity):

• טפלון נתגלה בטעות, כשניסו לייצר סוג חדש של גז למקררים.
• את ההליום גילו, בזמן שניסו לבודד את יסוד הארגון.
• פניצילין נתגלה בטעות ע"י אלכסנדר פלמינג כששם לב כשצלוחיות התרביות ששכח לנקות לפני יציאה לחופשה העלו עבש, שהרג את החיידקים שהיו בהן.
• LSD התגלה בטעות על ידי אלברט הופמן כששאף במקרה חומר כחלק ממחקר שניסה למצוא שימושים תרופתיים לפטריית האגרוט, שפוגעת בחיטה.
• ויאגרה היתה מיועדת במקור להיות תרופה נגד תעוקת לב. הניסוים הראו שהיא לא עוזרת לסובלים מתעוקת לב, אבל יש לה השלכות אחרות.
• הכוכב אורנוס (אורון, בעברית) התגלה במקרה על ידי חוקר (ויליאם הרשל) שחיפש בשמיים כוכבי שביט.
• קרינה אינפרא אדומה (שכולנו מכירים היום בתור מה שמראה חום גוף מרחוק בכל הסרטים)  התגלתה בטעות גם כן, על ידי אותו חוקר, בזמן שניסה לחקור את הבדלי הטמפרטורה של גלי אור בתחום הנראה.
• אלקטרומגנטיות התגלתה במקרה כאשר מדען שהתכונן להרצאה גילה שמחט המצפן שהניח על שולחן זזה כאשר הוא מדליק ומכבה מעגל חשמלי.
• קרני רנטגן התגלו במקרה במסגרת מחקר על שפופרות קרן קתודיות.
• מדפסות הדפסת דיו הומצאו במקרה כאשר מהנדס ב"קאנון" גילה שדיו יצא מהעט שלו כמה רגעים אחרי שהניח עליו בטעות את המלחם שלו.
• הקורנפלקס נוצר במקרה כאשר האחים קלוגס ניסו לגלגל לעבד חיטה אפויה מבושלת שהושארה בטעות ללא השגחה במשך יום, והעלתה מעט עובש.
• המיקרוגל הומצא אחרי שבמהלך בדיקות של שפופרות ריק ברדאר מסוים, אחד האנשים שם לב שחטיף הבוטנים בכיס שלו נמס עקב הקרינה מהרדאר.
• וקולומבוס, כידוע, חיפש בכלל את הודו, ומצא את אמריקה.

נחשפתי למושג הזה במקרה בשבוע שעבר, אבל כשחושבים על זה, גילויים מקרים מקיפים אותנו כמעט כל הזמן.
כמעט בכל יום אנחנו יכולים לצאת לחפש אתונות ולמצוא מלוכה, והחיים של כולנו השתנו ללא היכר בשל אין אינספור גילויים מדעיים או טכנולוגיים, שיצאו לאור ללא כוונה תחילה.
זה לא רק מזל. בשביל סרנדיפיות צריך את המוכנות המנטאלית המתאימה. וזה אולי מה שיפה בה. גילויים מקריים לא יכולים להיות רק משהו שקורה במקרה, הם חייבים מישהו שצופה בהם ומבין את המשמעות של מה שעובר מאחורי הדברים. זו כאילו הפשרה שבין אלו שסוברים שרק מזל חשוב בחיים ואלו שחושבים שהעולם מתקדם על ידי השקעה ומחקר מעמיק. אי שם בדיוק באמצע בין שתי הגישות האלה, נמצאות התגליות שהינן מקריות אבל שדורשות שמישהו יבין אותם בשביל לא להעלם ללא זכר.
וזה די מגניב.