לשנות את העולם עם מים

סקוט הריסון הגיע לניו יורק בגיל 18, והחליט שהוא רוצה להיות גדול מהחיים.
הוא הפך להיות מקדם של מועדוני לילה ובתי אופנה, קיבל כסף בשביל להצטלם כשהוא שותה משקאות מסוימים, יצא לטיולים בעולם במטוסי סילון, ובמשך עשר שנים חי חיים ראוותניים, מלאי זוהר, וחסרי כל תוכן. בגדול, הוא גילה שהוא די אומלל מכל העניין.
אז הוא עזב את הכל, והתנדב לשמונה חודשים על סיפונה של ספינה רפואית שסובבת את אפריקה ומעניקה סיוע רפואי לעניי העולם בחינם. זה היה קצת שונה. את הלופט המפואר במרכז העיר החליף תא קטן עם מיטות צרות ומקקים, ואת מסעדות היוקרה החליף חדר האוכל הכמעט צבאי. אבל יחסית למה שהיה על החוף לידו, הוא עדיין חי בעצם כמו מלך. הכל יחסי.
הוא התנדב שם שמונה חודשים בתור צלם, צילם את החולים שהגיעו לקבל טיפול עקב מחלות נוראיות וגידולים ועבר תהליך שבו הצליח לראות את הפנים שמאחורי הסטטיסטיקה של 1.2 מיליארד עניים בעולם, אלו שחיים בפחות מדולר ליום בממוצע. כשהסתובב בכפרים וניסה להבין גם מהו הגורם המכריע שיכול להוות את השינוי הכי גדול שאפשר לעשות, ראה את המים המעופשים שעניי העולם נאלצים לשתות כי אין להם סניטציה ומים זורמים, והבין מדוע כל המחלות הללו נפוצות כל כך באיזורים עניים. כששותים מתוך ביצה מלוכלכת, קשה להשאר בריאים.
כאשר חזר לניו יורק החליט לעשות מעשה, הקים את charity:water, ארגון ללא מטרות רווח, והחל לעבוד הפעם בשביל להביא תשתית של מים נקיים לכפרים עניים ברחבי אפריקה.

לבערך מיליארד אנשים ברחבי העולם אין גישה למים נקיים.
מים, מסתבר, הם מותרות.
יש לנו את הקמפיינים שלנו, שבהם אנחנו מזכירים לעצמנו עד כמה מים הם משאב חשוב. אבל כישראלים אנחנו עדיין לא מתקרבים לרמת הבעייתיות שבה נתקלים הכפרים העניים באפריקה, שבהם האופציה של מים זורמים בכלל אינה קיימת, ומים נקיים הם ברכה שקשה אפילו לקוות לה.
מים מזוהמים הורגים יותר מאשר מלחמות, ו-80 אחוזים מהמחלות באיזורים העניים נוצרים פשוט בגלל מה שיש להם לשתות.כמעט 40 אלף מקרי מוות שקורים בשבוע, ניתן למנוע פשוט ע"י אספקה של מים נקיים. זה הכל. אבל זה לא רק זה. כאשר לכפר מסוים אין מים, הוא צריך להשיג איכשהו מים ממקורות אחרים, רחוקים יותר. מיליוני שעות עבודה ועשיה מתבזבזות רק בהליכה הלוך וחזור לעבר מקורות מים מרוחקים. וההולכים הם הרבה מאוד פעמים נשים או ילדים שמוותרים על בית ספר, כדי לסחוב על גבם ג'ריקנים כבדים, של מים שככל הנראה יגרמו להם לחלות מאוחר יותר, ושבמהלך הדרך חשופים לאלימות והטרדות מסוגים שונים.

המטרה של charity:water היא להקים בארות מקומיות ותשתיות מים וסניטציה בכמה שיותר כפרים, בתי ספר וישובים, אבל זה לא רק זה. האפקט הוא יותר מאשר "רק מים". הקרבה של המים לאנשים יוצרת מצב שבו ההליכות הארוכות הללו נמנעות. בכל פעם שבאר מוקמת בכפר, כלל האוכלוסיה בכפר מקבלת הדרכה שמסבירה להם על ניקיון והיגיינה.עכשיו, כאשר יש מים נקיים זמינים, אפשר להשתמש בהם לא רק לשתיה, אלא גם להעלאת רמת ההיגיינה האישית ומניעת עוד מחלות וסיכונים. לכל כפר מקימים וועדה שאחראית על שמירת ותחזוקה של הבאר וכל מה שקשור אליה, וועדה זו מורכבת גם מנשים, שמקבלות לפעמים בפעם הראשונה אפשרות להיות חלק מהשכבה המנהיגה והמארגנת בכפר. לילדים יש זמן לבית ספר, והזמן והמים שקיימים עכשיו מאפשרים לאנשי הכפר לגדל בעצמם ירקות, להאכיל את המשפחות או למכור בשווקים.
והמחיר? בממוצע, תרומה של עשרים דולר, מאפשרת ארגון של מים נקיים לאדם אחד למשך עשרים שנה. וכל דולר שמושקע במים גורם בממוצע להחזר של 12 דולר מבחירה הערך הכלכלי שניתן להשיג בחברה הבריאה יותר והעסוקה פחות במאמצי הבאת המים שנוצרת.

charity:water היא ארגון צדקה שמשתמש באינטרנט, חושב בצורה שהופכת את האינטרנט לכלי רב עוצמה מבחינתו.
זה סוג חדש של נתינה כלל עולמית שהאינטרנט מאפשר. אתר בשם Kiva.org, למשל, מאפשר להשקיע בעניי העולם בעזרת המודל של מיקרו-הלוואות. האתר מאפשר לך לעבור על פרופילים של יזמים בארצות מתפתחות, ולבחור לאיזה עסק אתה רוצה להלוות כסף (או להשקיע, למעשה) סכום של 25$ (או יותר). לאחר שהעסק מוקם ורץ, ההלוואה חוזרת אליך. בהתחשב בכך שהלוואה של $25 יכולה להיות מגוחכת בשביל גולש ממוצע בעולם המערבי, אבל מצילת חיים מהצד השני של הקשר, ומכיוון שמדובר בנתינה ששומרת על כבודו של המקבל ומאפשרת לו להקים את התשתית שבעזרתה יקיים את עצמו, מאפשרת לו לקנות חכות ולא דגים, מדובר ברעיון שמצליח לחבר בין הקצוות של האינטרנט ולהשתמש בו לקידום של הקיום האנושי.

אבל charity:water עושה הרבה יותר מזה באופן העבודה שלה. השקיפות, למשל, היא מלאה. כל הפעילות המשרדית והעלויות השותפות משולמות ע"י תורמים וארגונים, כך ש-100 אחוז מהתרומות של אנשים פרטיים דרך האינטרנט, מגיעות ישירות לפרויקטי הקמת הבארות. יותר מזה, אם התורם מחליט לשלם דרך שירותים כמו PayPal או כרטיס אשראי, הארגון הוא זה שמשלם את העמלות שהשירותים הללו לוקחים.
ויותר מזה. כאשר אתה תורם להקמת באר, אתה יודע לאיזה באר תרמת. charity:water מספק "הוכחות" כאשר הבאר הספיציפית מושלמת, שכוללות את וידיאו של הבאר ומיקום מדויק שלה במפות של גוגל, כולל קואורדינאטה ספציפית ב GPS.
וכמובן, הוא מאפשר לאנשים להקים פרויקטי תרומה אישיים, לקנות צמידים או ecards, ואתר האינטרנט שלהם הוא נעים ומושך, מעוצב להפליא ומלא בסיפורים, צילומים וידיאו והסברים מפורטים. רוצה לארגן אירוע התרמה? הם ישלחו מישהו שידבר ויסביר. יש לך חשבון טוויטר? יש להם רקע מתאים בשבילך לעמוד שלך. ועוד לא דיברנו על השימוש ברשתות חברתיות להפצת המסר.
כל מה שלפעמים מציק בעולם השיווק הופך לכלי בארגון השקוף הזה, ויש תוצאות.

הנה סרטון שהם הכינו לקראת יום ההולדת השלישי להקמת הארגון:

עד היום, בעזרת תרומות של 19מיליון דולר, מעל 1,130,000 בני אדם טופלו כבר על ידי הארגון ביותר מ-2500 פרויקטים ברחבי העולם, ביניהם פרויקטים לבארות, פרויקטים לאספקת מים בבית ספר או תשתיות סניטציה בכפרים.
הוא גדול ממני בשנה בערך, סקוט הריסון הזה, מעורר תסכול/השראה, לא?
ובסופו של דבר, כבר עכשיו אפשר לומר שאיש חיי הלילה מניו יורק, בהחלט יצא גדול מהחיים.