הלו

ביישנות, כמו אהבה, מגיעה בכל מיני צורות וגדלים, עם כל מיני סיבות והסברים.
היא קשורה לתקשורת, ולאופן ההפכפך שבו אנחנו מנסים להגיד דברים נכונים מספיק לאנשים נכונים מספיק, אבל  בדרכים לא נכונות מספיק, היא קשורה לתזמון ולעד כמה זה קשה לפעמים לקלוע מילים לשניה המתאימה.
והיא קשורה לפערים, אמתיים או מדומיינים, בינינו לבין הצד השנ י.פערים שגורמים לנו לוותר, או לפחד או סתם לאחר.

ג'ונתן ניקס הוא אנימטור ומוסיקאי אוסטרלי  ו"הלו" הינו סרט שלו מ-2007, שעוסק בפערים האלו, בין השאר.
הגיבור של ניקס, צ'רלי, הוא טייפ קסטות קטן וחמוד אשר מנסה לכבוש את ליבה של השכנה ממול, שהינה, למרבה הצער, דיגיטלית למהדרין, ומהירה מדי. הוא לא מספיק לאזור עוז ולהשמיע לה את ה"הלו" שלו, והיא כבר נעלמת בדלת ממול… אם אהבתם את הסגנון של ניקס, כדאי לבדוק את סרטוני ה"בקרוב" ל- The missing key , סרטון חדש שלו שאמור לצאת בשנה.
(ואם הגעתם לפוסט הזה כי חשבתם שהשם שלו רומז למשהו אחר, את זה כבר תמצאו כאן…)