יוצר הסכינים

אחת ההשלכות של העידן המודרני הינה היעלמותם של בעלי המלאכה מנוף היום-יום.
החייטים, הנגרים, האנשים שאשר מקדישים את חייהם ללימוד אומנות מסוימת, פיזית, ואשר מבצעים אותה בעזרת ידיהם, ישירות על החומר.
היעילות התעשייתית, מהפכת המידע ותרבות השימוש החד פעמי שלנו גורמת לנו לנוע כחברה על הסקאלה – מהיוצר אל המייצר, מבעל המקצוע אל המקצוען.

כן, יש לנו "מומחים לתחומם" גם היום.
אבל יותר ויותר אנחנו מוצאים את עצמנו בעבודות שבהן אנחנו מתעסקים בבלתי משיש. אנחנו מתעסקים ב"מידע" או ב"רעיון", אנחנו לוקחים אלמנטים רעיוניים, אורזים אותם בצורה הנכונה, מפסלים אותם לתוך התבנית המתאימה ומוציאים אותה לעולם, כתוכנה, כאפליקציה, כאתר אינטרנט, כ"כלי פיננסי", כיעוץ. אנחנו סוחרים בדברים שמנהלים את העולם אבל אינם באמת קיימים בו. וגם כאשר אנחנו יוצרים דברים, ממש, בפועל, דברים שאפשר להחזיק ביד ולהשתמש בהם, אנחנו יוצרים אותם לרוב בעזרת אוטומטים או רובוטים, בונים אותם על פסי יצור שבהם לאף אחד אין באמת את כל הידע, כי זה לא יעיל. לכל אחד מבעלי המלאכה במפעלים שלנו יש ידע ספציפי, על בורג כזה או אחר, צביעת החלק הזה או כיפוף החלק ההוא. על תהליך היצירה עצמו, המלא, האישי, אנחנו הולכים ומוותרים, למען היעילות, למען כוחות השוק, למען העיצוב ה"נכון" והעתידני.

ואין בזה משהו "טוב" או "רע", זו פשוט הצורה שבה האבולוציה התעשייתית מתפתחת. כוחות חדשים עולים וכוחות אחרים מצטמצמים. איכותם ויוקרתם של בעלי המלאכה המומחים נעשית פועל יוצא של נדירותם ולא רק של עצם העבודה שהם מבצעים. היחס האישי של היוצר, האופן שבו הוא חי את ה –craft שלו, הינם חלק ממה שנותן לחפצים "אישיות" כשאנחנו מחליטים בכל זאת לחפש משהו שיוצר ביד.

סדרת הסרטים Made by hand חוגגת את קיומם של האנשים שמייצרים דברים ישירות, בידיהם, ומתוך אהבה לאומנותם. נקודת המוצא של יוצרי הסדרה הינה שה"דברים" בהם אנחנו מקיפים את עצמנו חשובים ואומרים משהו עלינו. המקור של החפצים שלנו ,האופן שבו נעשו הוא חלק מהגדרתם ומהגדרתנו, לא רק השימוש בהם. הסרט הראשון שלהם היה על בחור שהקים מזקקת ויסקי וג'ין משלו בניו יורק, והשלישי, שיצא בקרוב יעסוק במגדלת דבורים. הסרט שמוצג כאן, מספר את סיפורו של ג'ואל, סופר שהפך ליוצר סכינים.
משהו בצורה שבה הסיפור מסופר, באופן שבו הדגש איננו על המוצר אלא על חווית יצירתו והדרך שהובילה אליה, יוצר אווירה כמעט רומנטית, והופך את הסרטון הזה, על איטיותו, על פרטיו הקטנים, על התהליך שאותו הוא מתאר, לעוד ניצחון קטן של האישי.