למרות מה שנראה לפעמים, התעלומה הגדולה של החיים היא לאו דווקא "מה זאת אהבה?" אלא "איך לעזאזל שומרים עליה?".
בעולם שבו לבחור את הבחירה הבאה תמיד מפתה יותר מאשר לדבוק באמת הקודמת, וכאשר נוחות תמיד נחשבת נחשקת יותר מאשר מחויבות, גם לאהבה יש את "מדד ההישחקות" שלה, והוא עולה כל הזמן בשנים האחרונות בבורסת הרגשות החמוצים.
ובכל זאת, כאשר אנחנו מגלים אהבות שמחזיקות מעמד, אנחנו מצליחים לקבל קצת אוויר לנסות בעצמנו, לנצח את הסטטיסטיקות, ולשמור את הלחלוחית שברגש גם במזג האוויר היבש הזה.
המנצחים במשחק אינם אלו שעונים של השאלה "מה זאת אהבה?" אלא אלו שמפצחים "מה זאת אהבה שנשארת?".
לאחר מותו של סבה, ב-2007, גילתה לורן פליישמן, צלמת מניו יורק, מכתב אהבה שכתב לסבתה בזמן מלחמת העולם השניה.
בהשראת המכתב הזה, היא יצאה למסע אישי שבו צילמה זוגות שנמצאים ביחד מעל 50 שנה, בפרויקט אשר לו קראה Love ever after.
בעזרת התמונות והציטוטים שהיא מביאה מפי הזוגות, היא מנסה לשמר את סיפוריהם ואת האופן שבו הם הצליחו לשמור את אהבתם.
אלו לא צילומים דרמטיים. הם צילומים כמעט פשוטים, של רגעים פשוטים ואנשים פשוטים (אולי כי אהבות פשוטות הן הכי טובות).
לפעמים הם משירים מבט למצלמה, לפעמים מתעלמים ממנה, לפעמים פשוט עסוקים מדי בבן הזוג מכדי לתת למצלמה תשומת לב.
ניתן ומומלץ לראות את הצילומים והציטוטים, חלקם באתר של פליישמן וחלקם גם בפרויקט של Time magazine ובטח בעוד מקומות ברחבי הרשת.
אחרי שלוש שעבדה על הפרויקט על חשבונה האישי, החליטה פליישמן לפנות לציבור כדי לעזור לה. במסגרת אתר מימון הפרויקטים Kickstarter היא מבקשת מאנשים לתרום כך שתוכל לצלם עוד כ-15-20 זוגות, ולהכין מכל התמונות ספר מיוחד שיכלול אותם ואת סיפוריהם.
אם אתם רוצים, יש לכם בערך עוד חודש לתרום כאן. הנה סרטון ההסבר שלורן הכינה לפרויקט.