"אפילוג" הינו סרט דוקומנטרי קצר אשר בנוי מראיונות ערוכים עם אנשים אשר קשורים בדרך זו או אחרת לעולמם של הספרים, או ליתר דיוק, לעולם הספרים המודפסים.
ממוכר הספרים המשומשים ועד לאמני יצירה וסידור האותיות של ספרים שעדיין נעשים ביד, מתייחסים המרואיינים לעבודתם ולאופן שבו הם תופסים את "מהפכת הדפוס השנייה" – המעבר ההולך ומאיץ לספרים אלקטרוניים.
יצא לי כבר לכתוב פוסט שלם על כל נושא המעבר לספרים אלקטרוניים ואני בהחלט לא יכול לומר שאני נגד. בטעמי האישי אני עדיין אוהב ומעדיף לקרוא את הסיפורים שלי בגרסת הנייר הכרוך, אבל שלא כמו חלק מהדוברים בסרט, אינני מתאבל על סופה של תקופה. אולי כי ספרים מודפסים עדיין חלק מחיי ואינני מרגיש את כובד השינוי.
התמונה שמצטיירת מהקשבה לדבריהם של האנשים השונים ב"אפילוג" מורכבת משני חלקים עיקריים – האהבה הגדולה לספר המודפס, לאפשרויות שלו, לגוון האישי והבלתי משתנה שלו מצד אחד, והתחושה שהעולם נע למקום שבו חווית הקריאה עומדת לאבד חלק גדול מהקסם שבה, תחושה שאפשר להגדיר אותה אפילו כתחושת אובדן.
אפשר להתווכח על המקום לתחושה שכזו. וכמו שנאמר גם בסרט, הספרים המודפסים לא באמת הולכים להעלם מהעולם כל כך מהר (לספרים אשר נעשים ביד, עומד להיות ערך אמנותי אפילו גדול יותר, אולי). אבל ישנן שתי התייחסויות להבדל בין ספרים מודפסים לאלקטרוניים שחשבתי עליהם פחות ונעשים מעט חדים יותר לאחר הצפייה.
הראשון הינה העובדה שספרים מודפסים קיימים בממשק קבוע וחד משמעי. לאחר שספר יוצא לאור, מהותו באה לידי ביטוי בעולם הממשי, בצורה חדה משמעית. האופן שבו המילים והקורא מתקשרים זה עם זה תישאר כמו שהיא ותהיה מעוגנת לעולם בעזרת מתווך שאינו משתנה – הממשות. לעומת זאת, הספרים האלקטרוניים עדיין מגלים את עצמם.
שלא כמו הספרים שכבר גיבשו את זהותם, קוראי ספרים אלקטרוניים וטאבלטים יוצאים מחדש בכל שנה, בטכנולוגיה חדשה יותר, והם משנים את האופן שבו אותו ספר, ואפילו אותה "אפליקציה" נראית ומרגישה היום לעומת אתמול. עולם האפשרויות של הספרים האלקטרוניים מומצא מחדש כל הזמן, גורם לכך שתחושת הזהות וההזדהות עם הספר נעשית מעורפלת יותר. אותו הספר "ירגיש שונה", יחווה ע"י קוראיו בצורה שונה, ברגע שתשדרג את המכשיר שלך. הזהות של הספר האלקטרוני לא מגובשת, וכנראה תמשיך להשתנות ולשנות את עצמה עוד זמן רב,אם אי פעם תתקבע בכלל.
שנית, הספר המודפס מחליט בשבילך. כאשר הסיפור נוצר בדמיונך הוא מקבל את הגוון המסוים שלו גם מבחירת הפונט, גודלו, דחיסות השורות, התחושה של הכריכה אפילו הכובד של הספר עצמו.
בספר אלקטרוני הניואנסים הללו מאבדים את ערכם. זה יכול לקרות בגלל שכל הספרים יכולים להראות אותו דבר אבל גם בגלל שלך כקורא יש את ה"כוח" לשנות ולהחליט איך הספר יוצג. בחירה היא דבר נהדר, אבל גבולות הבחירה מגדירים לא מעט דברים. כאשר אתה נותן למשתמש להחליט דברים מסוימים על הספר, אתה מאבד חלק מהקסם שאתה רוצה להעביר לו. זה ויתור לא גדול אולי, אבל לפעמים הוא משמעותי.
המתראיינים בסרט אינם שונאי טכנולוגיה. להיפך, אם תלכו לעמוד הסרט תוכלו לראות שלכל אחד מהם ולעסק שאותו הוא מנהל יש אתר אינטרנט, לפעמים אפילו יפה במיוחד.
מבין כולם אני מרשה לעצמי להמליץ על האתר של חנות הספרים TYPE ועל אתרו של כורך הספרים דון טיילור. כניסה לאתרים הללו מעלה יותר את התחושה הראשונה שהזכרתי בנוגע לסרט – האהבה הגדולה לספר ולעיסוק בו.
דוגמאות יכולות להיות הסרטון הקצר החמוד הבא ש-TYPE הכינו כחלק מהקידום של עצמם ברשת, שאומר שאין דבר כמו ספר "אמיתי",
או הסרטון הזה שבו כורך הספרים מסביר על עיסוקו ומראה כמה ספרים וכריכות מעניינים.
אפשר לראות עוד תוספות ל"אפילוג" באתר (היפה והמעוצב) שהוקם לכבוד הסרט.
האם אנחנו הולכים באמת לאבד הספרים המודפסים?
המגמה די ברורה. יש כבר ספרים שיוצאים רק לגרסה אלקטרונית ולמרות שבארץ הנושא עדיין בחיתוליו, בשלב מסויים ברור שגם אצלנו, כמו בארה"ב מכירות הספרים האלקטרוניים עוד יעברו את מכירות הספרים הרגילים. אבל האם זה אומר שהעולם הזה יעלם, יצטמצם או ינשה את מהותו למשהו נדיר ויקר ערך יותר?
ואם בכל זאת זה יקרה, לאוהבי הספרים תמיד ישאר לאן לברוח. אם לא לספר אמיתי, אולי רק לריח שלו…
מוציא לאור גרמני בשם Steid אשר עוסק בעיקר בהוצאה של ספרי אמנות ואשר הינו בעל אג'נדה ברורה בעד ספרים מודפסים מציע עכשיו לקניה בושם חדש בשם Paper Passion – בושם בריח של ספרים חדשים.
ואולי בסופו של דבר, אלו יהיו הספרים האלקטרוניים בגרסתם הסופית.
עם כריכה, עם כמה עשרות או מאות מסכים דקים כנייר, כרוכים זה בזה וספוגים בבושם שיתן להם ריח של ספרים, "כמו פעם".