למה אהבתי את הסרטון הזה?
זו כנראה הייתה השנייה הזו שבה בבת אחת הרגשתי שמשהו מתבהר לי בראש והעלילה הפכה מסוריאליזם חידתי לאלגוריה אנושית נוגעת ללב.
הוכחה נוספת לכך שלפעמים גם בלי דיאלוג אפשר לומר משהו שמהדהד עמוק בצופה, פשוט כי הוא נבנה בצורה נכונה ועדינה.
"משום מקום" הוא סרט אנימציה של שתי בוגרות בצלאל מעיין צוריאל ויסכה מאיו, אשר זכה במקום הראשון בקטגוריית סרטי הסטודנטים בפסטיבל אסיף לאנימציה ישראלית.
במקום להסתכן בתיאור שימשוך את הסרט לראייה האישית שלי, הנה התיאור ה"רשמי":
מדי בוקר מגיע מציל מזדקן לעבוד בבריכה, כשלמעשה כבר שנים שהיא עומדת ריקה.
מפגש עם אורחת בלתי צפויה גורם לו להטיל ספק בשגרת חייו.