שני דגים צעירים שוחים להם במים יחד ופוגשים דג מבוגר יותר ששוחה לעברם מהצד השני.
כאשר הוא עובר על פניהם, מהנהן הדג המבוגר יותר לעברם ואומר "בוקר טוב, בחורים. איך המים?"
הם ממשיכים לשחות עוד קצת, עד אשר אחד הדגים מביט בחברו ואומר "מה זה 'מים', לכל הרוחות?"
במסורת האמריקאית, טקסי סיום של קולג'ים ואוניברסיטאות כוללים לרוב "נאומי השראה" או נאומי "יציאה לחיים" שנישאים בפני הבוגרים הנרגשים.
זה יכול להיות נאום שאחד הבוגרים נושא, אבל הרבה פעמים אפשר לראות "סלבריטים" או אנשים שפשוט כבר הצליחו גם להשיג דבר או שניים בחייהם חולקים פנינת חוכמה או שתיים עם התלמידים.
ברשת תוכלו למצוא נאומים של ג'.ק.רולינג ושל ביל קוסבי, של מריל סטריפ ושל קונאן אובריאן, של דולי פרטון, אופרה וינפרי וגם של אובמה (מישל וברק, איש איש ונאומו).
מבין נאומי סיום הלימודים הידועים ביותר ניתן להזכיר את "stay foolish stay hungry" של סטיב ג'ובס ואת "Make good art" של ניל גיימן (שניתן למצוא גם בגרסת קומיקס).
באופן אירוני, נאום הסיום הידוע ביותר אולי – "Wear Sunscreen" – איננו נאום שנשא קורט וונגוט כמו שלפעמים חושבים, אלא בעצם טור שנכתב ב-1997 בשיקגו טריביון.
This Is Water הינו נאום הסיום שנשא דיוויד פוסטר וולאס ב-2005 בפני בוגריו של קולג' מסוים באוהיו.
הסרטון למטה מנסה לזקק לתשע דקות את האמירה של וואלס בנאום שלו ועושה זאת בדרך פשוטה אך אפקטיבית.
וולאס מדבר על המשמעות האמיתית של בגרות, של השכלה, של היציאה אל החיים וההתמודדות איתם – לא היכולת לדעת יותר, אלא היכולת לבחור מה לחשוב. היכולת להתגבר על ברירת המחדל המחשבתית ולהניע את צורת המבט שלנו למקום נכון יותר בשבילנו, בשביל מי שסביבנו. הוא עושה את זה עם הרבה ענווה, בלי לנסות להטיף ועדיין בצורה בנויה היטב, נקיה וברורה.
אני ממליץ בחום לשמוע את ההרצאה המלאה (כעשרים דקות) בקולו של וואלס עצמו, או לפחות לקרוא את הדברים – בגרסא המקורית באנגלית או בגרסא העברית שתורגמה ע"י אסף גברון.