גם אם אין לכם ציור שלו תלוי בבית, אתם כנראה מכירים את ציוריו מפרי המציאות של אשר.
מאוריץ קורנליס אשר היה אמן הולנדי במאה העשרים שרק בשנותיו המאוחרות החל לקבל את ההערכה הראויה ליצירותיו המורכבות והסוריאליסטיות אשר שיחקו עם נקודת המבט של הצופה והציבו בפניו אשליות אופטיות בעלות דיוק מתמטי. הידיים המציירות את עצמן, הציפורים המשתלבות זו בזו, רצועות המביוס וכמובן, המדרגות.
אשר (אשר למד מעט אדריכלות בתחילת דרכו) צייר בניינים בלתי אפשריים שבהם מפלים שהזינו את עצמם ומדרגות שהתחברו בצורות בלתי אפשריות.
או שאולי, עם מספיק ידע טכני, ניתן להפוך אותן לאפשריות?
כריסטופר נולאן התייחס למדרגות אשר מובילות אל עצמן כאל משהו שיכול להיות בחלום בסצנה הזו מתוך "התחלה", אבל חלומות לפעמים הופכים למציאות, אם מאפשרים להם להכנס.
הנה קטע מתוך אחד הפרקים בתוכנית שמתארת את ההווי במכון הטכנולוגי ברוטצ'סטר. בניסיון לספר לסטודנטים על דברים שקורים במכון ועל מקומות מעניינים.
הקטע הזה, עוסק בגרם מדרגות שנבנה בצורה יוצאת דופן באחד הבניינים של המכון (החלק שעוסק במדרגות מתחיל אחרי בערך דקה).
מדובר בגרם מדרגות שנבנה ב-1968 על ידי אדריכל פיליפיני בשם רפאל נלסון אבוגנדה ואשר האופן שבו הוא נבנה הינו כל כך יוצא דופן, עד אשר אלו שמכירים אותו קוראים לו "גרם המדרגות האשריאני" – "The Escherian Stairwell".
אז איך זה נעשה?
מה היה טריק של רפאל אבוגנדה כאשר תכנן את גרם המדרגות הזה, ואיך הוא הצליח לעשות את מה שנראה בלתי אפשרי?
נסו לחשוב קצת לפני שתקראו את ההסבר האדריכלי המפורט ע"י לחיצה כאן.