כתיבה. טכנית.

יש הרבה עצות כתיבה שאפשר למצוא ברחבי הרשת, בספרים ובעולם באופן כללי. מעצות לגבי בניית עלילה, דרך טבלאות לצורך מיפוי תכונותיהן של דמויות, וכלה באופנים שונים ליצירת שגרת כתיבה, להשגת השראה או למלחמה בהתנגדות הפנימית ובמעצורי כתיבה.

זהו איננו פוסט שכזה, אם כי יש הרבה מה לומר בנושא הזה.

הפוסט הזה עוסק בנושאים הטכניים שמסביב לכתיבה. בכלים, אפליקציות ותוכנות לעזרה בכתיבה, שיכולות להקל מהרעש והזמזום שנשמעים כל הזמן בעולם שסובב סביב ראשו של האדם והאשה הכותבים ואשר נקראים לפעמים בשם "העולם האמיתי". הדברים מגיעים בעיקר מניסיוני האישי ומשגרת הכתיבה שלי, כך שאין מאחוריהם מחקר מדוקדק אלא סתם כמה עצות שאולי יעזרו. ואני מקווה שלפחות חלק מכם ימצאו את הדברים שימושיים. כמובן שאשמח אם למי מכם יהיו תובנות והצעות נוספות שתוכלו להוסיף בתגובות.

איסוף

כתיבה מתרחשת לא רק כאשר רוצים בה. רעיונות, משפטים וחלקי משפטים, דיאלוגים, סצנות, ואפילו סתם תמונות מנטליות ומחשבות צצים כמו בועות סבון ונעלמים אם אנחנו לא ממהרים לתעד אותם – במקלחת, תוך כדי נסיעה, בעקבות מפשט שמישהו אומר במסיבה או סתם בזמן בהייה באוויר. 

כלים שמאפשרים איסוף של רעיונות ומילים יכולים להיות חשובים מאוד ובהחלט מומלץ, בעיקר לאלו שכתב היד שלהם לא בלתי קריא לחלוטין כמו שלי, להסתובב עם פנקס ועט קטן. הבעיה כמובן שאוסף שרבוטים לא קשורים בפנקס קטן יכולים בקלות להיעלם בתהום הנשייה בדיוק כמו מחשבות שלא נרשמות כלל.

למי שמרגיש בנוח עם פנקס, מעבר לצורך לבחור פנקס בגודל הנכון (אחרת לא תיקחו אותו לשום מקום) ועט מתאים, מומלץ לבדוק גם שיטות תיעוד ולהגדיר נקודות זמן שבהן עוברים על הפנקס הזה. שיטה אפשרית אחת הינה bullet journal – שיטה כללית לניהול המידע שאפשר לבחור ממנה את מה שמתאים לכם לניהול הרעיונות והטקסטים הקצרים.
ב-bullet journal קלאסי מתעסקים גם בניהול הזמן והמשימות, דברים שאולי פחות רלוונטיים בהקשר של איסוף מחשבות, אבל האופן שבו יוצרים אינדקס ושמעבירים משימות/רעיונות משבוע לשבוע יכול להיות מועיל.

אם לא, מצאו לכם את הדרך שלכם לנהל את הפנקס, ונסו להקפיד לפחות על דבר אחד – מעבר על כל מה שאספתם פעם בשבוע/שבועיים/חודש/חודשיים וארגון שלהם לפי נושאים, סיפורים, פרויקטים או מה שלא יהיה.

מכיון שרובנו לא מסתובבים עם פנקס, ומכיוון שרובנו כבר כמעט ולא כותבים בכתב יד, יש גם אפליקציות מתאימות. Keep, למשל, של גוגל, תאפשר לכם לשמור וגם לשתף עם אחרים, כשצריך.

באופן אישי, אני עובד עם Evernote. אני יוצר "מחברות" לפי נושאים או פרויקטים ושומר בעזרת האפליקציה בכל פעם שעולה לי משהו. אחד היתרונות מבחינתי הוא שניתן ליצור אייקונים (קיצורי דרך) נפרדים לשמירה אוטומטית אל תוך מחברת ספיציפית, כך שאיך לי להתעסק בניהול בזמן הרישום (ראו דוגמא). אני פשוט בוחר בקליק את המחברת המתאימה, רושם ושוכח. האפליקציה מעלה הכול לענן ואוכל לעבור על זה כשאגיע למחשב.

אופציה נוספת היא ליצור "מחברת" ברירת מחדל אחת ולרשום הכול אליה ובאותו מעבר שעושים פעם בX זמן, לפזר לפי נושאים במחברות המתאימות.

מחברות יכולות להיות לפי נושאים (ספרים, פרויקטים אחרים) או לפי סוג המידע (משפטים, רעיונות לסיפורים, רעיונות לסצנות, דמויות וכו'). מה שחשוב באמת זה שדברים לא ילכו לאיבוד – אם משפט שרשמנו טוב – הוא צריך להכנס לטקסט מתישהו, אם הוא רע, להמחק או לפחות להיות מסומן איכשהו. לי יש תחנות שבהן אני חוזר אל הרעיונות ומשפטים שהצטברו – לרוב זה כמה פעמים בזמן בניית העלילה של ספר, וכמה פעמים בזמן השכתובים.

תיקיות

כשזה מגיע לניהול הקבצים עצמם, אישית, אני מעדיף שכל המידע שקשור לפרויקט מסוים יהיה באותה התיקייה, ושכל התיקיות הללו ישבו תחת תיקיית אם אחת. אני מודה שאני עדיין לא בטוח שזו הדרך הטובה ביותר.

לדוגמא, ב"סיפורי פסנתר" יש גם קבצים נפרדים לכל אחד מהסיפורים, וגם את הקובץ המרכזי שבו כל הסיפורים ביחד, את המצגת שבה אני משתמש במופע, קובץ שמתאר את מבנה המופע, כל הקבצים שקשורים לגרפיקה (פוסטרים, וידיאו) ואפילו עותק של ההסכם עם האולם.
בספריה של "הקבוע היחידי" (שעד היום שמה "הזחה", אגב, השם הזמני הראשון של הספר) – יש את המסמך שמתאר את מבנה העלילה, קובץ נפרד שבו מתוארות הדמויות, קובץ שבו מתואר ה"טיימליין", כל הקבצים עם כל הטיוטות לאורך הדרך, קבצים של רעיונות לתיאור העולם וההשלכות של העולם הזה, קובץ עם רשימת ספרים אפשריים לקרוא לרקע, קובץ שמאגד את ההערות של קוראי הבטא, כמו גם תת-ספריה שמכילה את כל מה שהיה קשור ליצירת הטריילר לספר והדברים שנשלחו מההוצאה וכו' וכו'.

הרעיון הינו שהתיקייה הזו היא המקום ממנו הכול מתחיל בהקשר של ספר הזה, לא רק מבחינת הסדר של הדברים, אלא גם ואולי אפילו בעיקר, בשביל הגיבויים.

גיבויים

הכלל פשוט – לכל מה שכותבים צריך להיות גיבוי, עדיף ביותר מאשר מקום אחד. גיבוי זה לא בספריה אחרת על אותו מחשב, כמובן, וגם לא רק על גבי דיסק-און-קי שמונח ליד המחשב. עדיף שהגיבוי יהיה מרוחק ועדיף שהוא יהיה אוטומטי.

לצורף גיבוי אפשר להשתמש בשירותי ענן כמו Google Drive או Dropbox, תלוי כמה מידע אתם צריכים לשמור (או כבר שומרים שם בלי קשר).

אפשר כמובן לכתוב מלכתחילה לא על הכונן המקומי שלכם אלא בקובץ שיושב מראש בענן, למשל, ולסמוך על שירות הגיבויים של גוגל ועל זה שהענן שלהם ישמור לכם על הקובץ. באופן אישי, אני לא מתחבר לרעיון גם מהסיבה הסנטימנטלית שאני רוצה את הקבצים שלי קודם כל אצלי וגם כי אני רוצה את האופציה לכתוב בלי רשת בכלל, בין אם זה כי אני במקום ללא חיבור אינטרנט ובין אם זה בגלל שאני מנסה לנתק את עצמי בשביל לא להתפתות ולגלוש. אז אני כותב מקומית, אבל זה כמובן לא אומר שאני לא מגבה לרשת.

אני לרוב מגבה דברים גמורים לדיסק-און-קי, אבל זה לא הגיבוי המרכזי. את כל הפרויקטים שלי אני שומר תחת ספריה אחת ואותה מגבה באופן אוטומטי ל- Google Drive. מילת המפתח כאן היא אוטומטי.

אם עובדים עם Drive או עם Dropbox (ואני בטוח שיש עוד רבים אחרים) אפשר להוריד למחשב האישי תוכנה שמאפשרת לכם לראות את הכונן שבענן כאילו הוא כונן מקומי. זה אומר שאפשר בסוף של סשן של עבודה להעתיק את הקובץ שלכם לכונן והתוכנה כבר תסנכרן ותעלה אותו מעצמה. אלא שגם זה לא אוטומטי.

לצורך זה אני משתמש ב SyncToy – תוכנה של מיקרוסופט (חינם) שמאפשרת להגדיר שתי תיקיות ככאלה שאמורות להיות מסונכרנות אוטומטיות. קישרתי בין ספריית האב של כל הפרויקטים והכתיבה שלי לספרייה (ה"מקומית") של גוגל ובכל פעם שאני מריץ את SyncToy הוא מוודא שכל קובץ שהוספתי או תת ספריה שיצרתי יתווספו אוטומטית גם בענן של גוגל. 

השלב הבא הוא לוודא ש-SyncToy רץ בעצמו, פעם ביום (או יותר, או פחות, זה תלוי בכם ובפרנויה שלכם). בעזרת יצירת משימה מתוזמנת (Task Scheduler) פשוטה, אפשר לוודא שהסנכרון יקרה באופן אוטומטי, בכל יום. הסברים על יצירת משימה מתוזמנת, גם לפחות טכניים שבנו, אפשר לראות כאן, למשל ובעזרת גיגול פשוט.
בכדי לגרום ל-SyncToy להריץ את פעולות סנכרון התיקיות שהגדרנו לו, צריך להגדיר לומר למשימה המתוזמנת להריץ את SyncToyCmd בתוספת הפרמטר R-. דוגמא למטה.

מלבד כל זאת, למקרה שמשהו השתבש, שהמשימה המתוזמנת לא רצה או שמשהו נכשל, כשאני מגיע לאבן דרך חשובה בכתיבה, אני גם מעלה ידנית עותק של הקובץ לספריה אחרת בענן. אז כן, אני קצת מגזים, אבל אם יקרה משהו שיגרום לזה שכל העותקים שחשובים לי ימחקו, הוא כנראה אירוע גדול עד כדי כך שמה שכתבתי כבר יהיה חסר משמעות בכל מקרה.

עוד כלים

כשזה מגיע לעלילה יש את האסכולה שבונה את הסיפור אך ורק תוך כדי כתיבה (כמו נהג שרואה קדימה רק עד היכן שפנסי המכונית מגיעים, אבל בסופו של דבר יגיע ליעדו) ויש את מי שמתכנן הרבה. אני נוהג לתכנן מראש לא מעט לפחות ברמת מהלכי העלילה העיקריים ולפעמים קצת יותר. (זה לא אומר שהתכנון הראשוני הוא תמיד זה שקורה בפועל).

כשזה מגיע לתכנון, העצה שלי היא לא להשתמש רק במחשב או בקבצים, אלא לנסות ליצור גם משהו ויזואלי בעולם האמיתי – על לוח, למשל או על הקיר. אני אוהב להשתמש בפתקים הדביקים הצהובים הקלאסיים. זה מאפשר לראות את כל המבנה במבט אחד וגם להזיז דברים בקלות יחסית ולשנות.

המלצה אחרת היא להשתמש בצבעים לחלקים שונים (בעזרת פתקים בצבעים שונים או פשוט עם טוש שבעזרתו מסמנים עליהם) בשביל לגלות בעיות במבנה העלילה.
לדוגמא, אם יש בסיפור שלכם ארבעה קווי זמן,  או ארבע דמויות מרכזיות, אפשר לתת לכל אחד או אחת צבע אחר ואז לראות על הקיר האם אתם במקרה "נתקעים" הרבה זמן באותו קו זמן או על אותה הדמות. אפשרות אחרת היא להשתמש בצבעים בשביל לסווג פרקים/סצנות לפי אופי (איטי/מהיר, דיאלוג/פעולה/פלשבק/חלום וכו') בשביל לוודא שהגיוון שמרגישים לאורך הסיפור הוא נכון (שלא נתקעים על חמישה פרקים של דיאלוגים ברצף, בלי שום התפתחות עלילתית וכד').

בכל מה שקשור לעשייה עצמה, ישנו חבל דק שצריך ללכת עליו כשמתייחסים לכתיבה כאל עבודה. לפעמים, חלוקה טכנית מדי של איקס מילים ביום, או חלוקת הספר ל"משימות" יכולות להרוס הרבה מחדוות היצירה. עם זאת, לפעמים, ולו בשביל לא להגיע לדחיינות בלתי נגמרת, כדאי להתייחס לאספקטים מסוימים כאל משימות, בעיקר בשלבים טכניים יותר (כמו למשל, מעבר על הטקסט לצורך תיקון שגיאות כתיב, או הכנת טיימליין מפורט בשביל לוודא שאין בעיות בעלילה).

לצורך זה אפשר וכדאי גם להשתמש באפליקציות או כלים לניהול משימות. יש את הbullet journal שהוזכר למעלה, למשל. אני באופן אישי התחלתי לאחרונה להשתמש ב Todoist לצורך ניהול משימות ואני די מרוצה. כדאי לשלב את זה עם נוהל יומי ושבועי של מעבר ותכנון משימות. 

ולסיום, שני ספרים שמונחים על השולחן שלי (או קרוב) – מילון מילים נרדפות וספר שמות.
מילון מילים נרדפות מאפשר להעשיר ולדייק מילים מסוימות תוך כדי כתיבה (בעיקר בשלבי השכתוב). ספר שמות (מהסוג שמשתמשים בהם בשביל לבחור שמות לתינוקות) עוזר לי כשאני צריך לבחור שמות לדמויות (אני גרוע מאוד בבחירת שמות לדמויות. אף פעם לא הבנתי איך לעשות את זה).

זה מה שעולה בראשי בנתיים. אם יש לכם עוד כלים, שיטות, מנהגים או תוכנות שאתם משתמשים בהם, אשמח אם תוסיפו בתגובות לבאים אחריכם.