מה שאחרים חושבים בי
"כאשר אתם עומדים לידי, איני שומע את הקול שלכם. אני חווה בתוכי עוד סט של מחשבות, שמרגישות בדיוק כמו שלי, ש'נשמעות' בדיוק כמו שלי. במילים אחרות, אני אף פעם לא יכול לדעת האם זו המחשבה שלי שמהדהדת בי, או מחשבה של מישהו אחר. הכול נשמע כמו אותו קול פנימי."
גיבור ספרו החדש של יואב בלום גילה עוד בילדותו שהוא שונה משאר האנשים המקיפים אותו: המחשבות שלהם זורמות אליו, מציפות אותו. הוא מנווט ביניהן במאמץ, מתקשה לחלץ מן הסערה המתמדת את המחשבות והתחושות המקוריות שלו. החיים המוגנים יחסית שבנה לעצמו מתערערים כשמישהו מתחיל להרוג קוראי מחשבות.
לקוראי המחשבות הנותרים אין ברירה אלא להתכנס יחד ולנסות להבין מה קורה. אך האומנם המקלט שבו הם מתבצרים הוא מקום בטוח?
מאחר שקוראי המחשבות אינם מסוגלים לקרוא זה את מחשבותיו של זה, הם מוצאים את עצמם בסיר לחץ, שבו כל אחד מהם הוא בלש וקורבן פוטנציאלי, צייד וניצוד.
מה שאחרים חושבים בי עושה שימוש וירטואוזי בצורת המותחן הקלאסי כדי לברר שאלות המטרידות גם את אלה מבינינו שאינם קוראי מחשבות: באיזו מידה המחשבות שלנו הם באמת שלנו? עד כמה אנחנו מצטטים – בעומק תודעותינו – את משאלותיהם ופחדיהם של אחרים?
בכישרון הסיפור המהפנט של יואב בלום, הופכות השאלות האלה לשאלות של חיים ומוות, והקורא נקלע לרכבת הרים שאי אפשר לרדת ממנה.
זהו ספר שמשתמש בכלים בדיוניים כדי להציף שאלות פילוסופיות שקשורות בזהות ובגורל. מנגנון קריאת המחשבות המבריק שעומד במוקד הספר מציף את השאלה מה הופך אדם למי שהוא, מהי מידת הקרבה והאינטימיות הנכונה בין בני אדם, והאם זהות אותנטית היא אפשרית או שמא כולנו, כמו קוראי המחשבות, איננו אלא אוסף של מחשבות ודעות שאנו סופגים לאורך חיינו.
[…] “מה שאחרים חושבים בי” הוא לא רק ספר פנטזיה שחוקר את העולם החדש שנפתח ברגע שזורקים לקדירה קוראי מחשבות. יואב בלום מלהטט כאן בין סגנונות ספרותיים מובהקים ומשאיר לקוראים להחליט האם מדובר בספר מתח עם רגעי אקשן מותחי עצבים, או שאולי מדובר בכלל תעלומה בלשית בה, כמו בקלאסיקות הכי גדולות של אגתה כריסטי, נאספים לאחוזה כל החשודים המיידיים רק כדי שנוכל על האשם בדיוק ברגע האמת, או שהאמת מסתתרת בכלל בתוך סיפור אהבה, כמו בכל הסיפורים הגדולים. לא משנה לאיזה ז’אנר תחליטו לשייך בסופו של דבר את הספר הזה, מה שבטוח זה שמובטחת לכם קריאה מהנה.
או במילים אחרות, ספר מעולה שיחזיק אתכם חזק ולא ייתן לכם להוריד אותו מהיד עד הרגע האחרון.
[…] זו יצירה שיש בה תובנות רבות ומעמיקות. במידה רבה, זהו ספר על גיבוש זהות ועל הבנת מקומנו בעולם, על ניסיון להבין מי אנחנו ומיהם האחרים הסובבים אותנו. […] אצל בלום, יותר מאשר מובעת בספר השאיפה לקבל תשובות לשאלות ולתעלומות סבוכות, עולה ממנו הרצון לשקט, לשלווה פנימית אמיתית, והגיבור מבקש לעצמו , לרגע, פשוט להיות.
בכל ספריו של בלום יש איזה יסוד פילוסופי ובספר זה, בניגוד לקודמיו, הוא גובר על העלילה משנית בלבד בשאלה איפה נגמר האני ומתחיל האחר. זהו המשך כמעט ישיר של העיסוק בנושא בקבוע היחידי, אולם אז החולפו רק הגופים. כל אחד ידע מי הוא ומה הוא והבין שהוא בגוף שאינו שלו תוך ניסיון לנצל את היתרונות הגלומים בכך, לפחות לתקופת זמן מוגבלת. בספר זה הסיבוך הוא כבר ברמה אחת גבוהה יותר, כאשר אין כמעט דרך להפריד בינך ובין האחר.
