אומרים שתמונה שווה אלף מילים. אומרים.

זה כמובן לא נכון או לפחות לא מדויק.

תמונה – על פי המדד הנוכחי – שווה לתשע מאות תשעים ושש מילים ושלושת רבעי המילה בדיוק.

כמו הקילוגרם או הסנטימטר, אי שם בכספות אחד הבנקים האירופאיים הידועים ניתן למצוא את התמונה הסטנדרטית שעל פיה מתבצעת המדידה.

מדובר בתמונת נוף עם שלושה סוסים ושתי גבעות ירוקות ברקע והיא בגודל של שישה עשר על עשרים ושניים סנטימטרים בדיוק.

חישוב פשוט מגלה שהמונה ליזה שוות ערך למאמר באורך אחד עשר אלף חמש מאות חמישים ושש מילים ועוד בערך שבע עשיריות המילה, מהצד השני, את כל הקלברי פין אפשר לסכם על פני קנבס בגודל שני מטרים רבועים בערך, אם רק יודעים מה לצייר, כמובן.

אנחנו יצורים שאוהבים למדוד דברים ולתת להם ערכים וציונים אבל דברים נעשים מסובכים יותר כאשר מנסים להמיר את אלף המילים הללו למדיומים אחרים. לכמה מילים שווה פסל וכמה מילים ניתן לדחוס אל תוך צעד ריקוד?

השווקים מאוד ספקולטיביים כשזה מגיע למדד המילים לצעדי ריקוד ורבים כבר איבדו מילים לריק, בהשקעות סרק לא חכמות או מעדו, כי לא תיארו את הריקוד שלהם במילים יציבות מספיק. אם אתם בכל זאת רוצים לנסות את מזלכם בתחום, מומלץ לנסות זאת תחילה בעזרת מילים ריקות מתוכן או לעשות זאת שלא במסגרת השוק עצמו, ולרקוד לבד, בבית.

תרקדו כאילו איש אינו רואה. זו השקעה סולידית יותר.

אבל התחום המורכב ביותר הוא קישורה של המילה אל המוסיקה. לכמה מילים שווה מנגינה?

הנושא בעייתי במיוחד שכן גם למילים עצמן יש מנגינה כך שלכל כמות מילים שנובעת מתוך מנגינה יש מילים אחרות שמתארות אותה וכך אין לדבר סוף…

ובכלל, לשאול לכמה מילים שווה תמונה או ריקוד או מנגינה דומה לשאלה לכמה כוכבים נופלים שווה כל מפץ גדול, לכמה צחוקי תינוק שווה לידה או לכמה פעימות לב שווה נשיקה. השער משתנה כל כך מהר והוא כל כך אישי ועמוק שיתכן שאי אפשר לעולם להמיר אותן מזו לזו ובעצם למה בכלל לעשות את זה…?

ולכן אנחנו לא מנסים כאן הערב להפוך מילים למוסיקה או מוסיקה למילים, אלא לכרוך אותן יחד. מילים שנוצרו בהשראה של מוסיקה, מוסיקה שמועשרת מעט בזכות המילים שמלוות אותה. לאחר כל קטע או סיפור תגיע המוסיקה – לפעמים מוסיקה שמהדהדת את הסיפור, לרוב, יצירה שהסיפור פשוט נכתב בהשראתה. זה הניסוי הקטן שלנו כאן.

לספר סיפורים שנוצקו אל תוך מסגרת של מנגינה ולראות את התמונה שנוצרת בלב כשהיא מתערבבת בעולם האישי של כל אחד ואחת – במילון הפנימי, בסולם התווים האישי – וכמו זוג שהולך לאורך החוף, מחזיקים ידיים, והם אינם הסבר או המשך זה לזו, אלא פשוט זוג שהולך.


Ludwig van Beethoven – Piano Sonata No.17 in D minor, Op.31 No.2 ("Tempest"): 3. Allegretto


לסיפור הבא: ריקוד ביתי