הסלע

הסלע גדול ועגול, ומלא חורים. עמוקים כאלה, כמעט מחילות קטנות. הוא קדח אותם בעצמו, ידנית, לאורך תקופה ארוכה, בהפסקות הקצרות שהצליח לגנוב פה ושם, לאורך הדרך.

אפשר להכניס שם כל מיני דברים, אל המחילות האלה. בהתחלה הוא תקע שם נרות, אחר כך נורות צבעוניות, והן הפכו את הסלע הגדול למעין כדור דיסקו ענקי. הפעם תכנן להכניס לתוכן שפורפרות צבע מיוחדות, דקות כאלה.

הוא עצר מעט לפני שהגיע לפסגה, איזן את הסלע על אבן גדולה שמצא בצד השביל ושלף את שפורפרות הצבע. הוא פתח אותן בזהירות ואז השחיל אותן, אחת אחת, אל תוך מחילות האבן הקטנות. זה לקח כמה דקות והסלע כמעט ונפל אבל הוא תפס אותו בזמן.

לבסוף, לקח נשימה עמוקה, הזיז את האבן והמשיך לדחוף את הסלע, מאמץ את שריריו, סקרן לדעת איך זה יראה הפעם.

כשהגיע לפסגה, שמט את הסלע, כמעט בכוונה, והוא התחיל להתגלגל למטה. הצבעים בשפופרות מדוללים בדיוק במידה שתאפשר להם להיות מותזים לכל הכיוונים וזה מרהיב. לאור השמש השוקעת הוא עמד והסתכל על המחזה בחדווה. אדום, ירוק, כחול, ורוד, הצבעים פרצו החוצה, מתרוממים באוויר בזמן שהסלע דילג למטה, מקפץ, והשביל כולו הפך לכאוס מצויר, לנחל צבעוני שזולג במורד.

הוא פרץ בצחוק גדול, פרש ידיו ורץ במורד ההר בשביל הזה שנוצר, עיניו לא משות מהכדור הצבעוני, המתפרץ, המתגלגל, מהשמש מלאת החיים הזו שדוהרת במורד ההר ומתיזה קשתות צבע עליזות לכל עבר, הופכת את כל ההר לג'ימבורי גדול.

כשהסלע הגיע לתחתית ההר ונעצר, הוא נראה כמו כדור משחק פסיכדלי שהאלים משתעשעים בו אחרי שהם חוזרים מהגן. כשהגיע אליו, מתנשף, שם לב שהשמש כבר נוגעת באופק. עוד יום עבר.

סיזיפוס התמתח מעט, הניח את ידיו על הצבע שעדיין טפטף והתחיל לגלגל את הסלע שוב במעלה ההר.

עד הפעם הבאה שיגיע לפסגה כבר בטח יהיה לילה. הוא חייך לעצמו, כבר לא יכול לחכות. הפעם הוא יתקע בחורים זיקוקים צבעוניים. זה יהיה מטורף!


Frédéric Chopin – Etude Op.25/2 in F minor

צפה בסרטון זה ביוטיוב.

לסיפור הבא: מירוץ חימוש