אל תכתבו

אל תכתבו.

אל תכתבו כי זה לא יעזור, זה לא יפתור, זה לא ישנה.

ההבטחה שאתה חושבים שתמומש אם רק תצליחו לכתוב כמו שצריך – זה לא יקרה.

זה לעולם לא יכתב כמו שצריך וזה לעולם לא יגמר. יהיו ימים שאתם תחצבו בסלע מילים, באיטיות, שוכחים בסוף המשפט למה התכוונתם בתחילתו, אם בכלל, ואז תסתכלו אחורה על מה שיצרתם ותהיו עייפים עייפים.

ויהיו ימים שבהם הכל יהיה קל, ויזרום, ותסיימו ועמוק בבטן תשאלו את עצמכם האם יתכן שזה היה קל כל כך פשוט כי זה רע כל כך.

אל תכתבו כי אם תכתבו אתם דנים את עצמכם לעוד טיוטה ועוד טיוטה ועוד טיוטה במעגל אינסופי של שיפור שעולם לא יגמר. מילה שתוסיפו היום תהיה מיותרת מחר ושוב נחוצה מחרתיים.

המילים שלכם ישוגרו החוצה, חיצים קטנים ומבולבלים, ואתם תנועו בין תקווה לכך שהם יכו מישהו ישר בלב לבין רצון שהם ינחתו חסרי שימוש בשדה הפתוח, חוסכים מכם את ההבנה מלאת האימה שמישהו שאיננו אתם חושב שהוא מבין למה התכוונתם רק בגלל שקרא את הטקסט שלכם.

אף מילה שתכתבו לא תהדהד בתוך האחר את הטעם והריח והתנועה הנפשית שהיו בכם, וכשהחיצים האלו יפגעו, הם לעולם לא יפגעו כמו שהתכוונתם.

אל תכתבו כי אם הטקסט יהיה רע אתם תחושו לנצח שטעיתם שנתתם לו לצאת. אם הוא יהיה טוב, אתם תשייכו אותו לעצמי הישן שלכם ותמשיכו לתהות האם גם העצמי הנוכחי שלכם מסוגל לכתוב אותו.

ואולי אתם אחרי השיא וכל מה שיש לכם לעשות מעכשיו זה להביט אחורה אל מילים טובות מפעם.

אל תכתבו כי בעוד שהאדם הלא כותב יכול ליהנות מהספק ולהיחשב חכם או טוב לב, האדם שכותב מוציא החוצה דברים שגורמים לאנשים אחרים לגבש עליו דעה מהירה ונחרצת, שמכריחים אותו עצמו להביע דעה, להקפיא רגש, לזקק במחשבה. וכל הדברים הללו תמיד יהיו שנואים על מישהו או מגוחכים בעיני מישהו, תמיד יהיו צמודות אליהם תוויות מחיר שלא חשבתם עליהן.

כי יהיה בכם חלק שיבין שסטטיסטית תמיד יהיה מישהו שיחשוב שמה שאתם כותבים הינו טוב, ולכן אין מה להתפאר או להתנחם בזה.

וכך, בסופו של דבר לא תאמינו למי שאומר שאתם טובים, כי אולי הוא טיפש ולא תצליחו להתעלם ממי שאומר שלא, כי אולי הוא היחיד שבאמת הבין.

אל תכתבו כי למה, כי למי אכפת, כי מה זה ישנה, כי זה יכאיב, כי זה חסר טעם, כי זו עבודה של בדידות, כי זו עבודה פומבית מדי, כי אי אפשר להצליח בזה, כי זה לא יביא לכם פרנסה, כי זה קשה, כי זה רק נראה כמו אמת והולך כמו אמת ונשמע כמו אמת אבל אי אפשר לדעת אם זה אמת או לא, כי איש לא יקשיב, כי איש לא יאמין.

גם אם תכתבו  "אל תכתבו", איש לא יאמין.

שתו בירה, חבקו ילד, טיילו בפארק, עשו אהבה, עשו מלחמה, עשו מטפחות בד בצבע ורוד בקבוק עם ראשי תיבות מסולסלים בשביל לקנח איתן את האף. אבל אל תכתבו. אל תכתבו.

אל תכתבו.


Felix Mendelssohn – Lied ohne Worte in F-Sharp Minor, Op. 67/2

צפה בסרטון זה ביוטיוב.

לסיפור הבא: קוסמת